פס"ד בתביעת אישה כנגד בעלה לשעבר למספר סעדים

לפני תביעה שהגישה אשה גרושה (להלן: התובעת) נגד בעלה הגרוש (להלן: הנתבע) ונגד אשתו הנוכחית  (להלן: הנתבעת). בכתב התביעה המתוקן עותרת התובעת לסעדים הבאים:

א.         פסק דין הקובע שהדירה הידועה כגוש ---- חלקה --- רח' ---- -----  -----נרשמה על שם הנתבעת ע"מ לאפשר לנתבע להתחמק מחובותיו לתובעת.

ב.         לכן הדירה הנ"ל שייכת לנתבע ולכן ברת עיקול ע"י התובעת להבטחת זכויותיה לפי תנאי הסכם הגירושין והחובות בתיקי הוצל"פ.

ג.          כל תשלומי משכנתא משולמים אך ורק ע"י הנתבע ללא כל השתתפות הנתבעת ולכן אין לנתבעת כל זכויות בנכס.

ד.         הנתבעת חייבת אישית ברווחים מהנאמנות.

ה.         לחילופין, זכאית התובעת לפס"ד שקובע שלנתבע בעלות ב- 40% מהנכס (המהווה השקעת מזומן של 381,650 ש"ח) ומחצית מהיתרה המשולמת ע"י המשכנתא.

העובדות           

א.         התובעת והנתבע היו נשואים כדמו"י והתגרשו זמ"ז בג"פ כדמו"י ביום 31.12.91.

ב.         קודם גירושיהם, ביום 3.9.91 חתמו התובעת והנתבע על הסכם גירושין, אשר אושר על ידי בית הדין הרבני ב----- וניתן לו תוקף של פסק דין ביום 31.12.91 (להלן: ההסכם).

ג.          ההסכם כלל חיוב הנתבע במזונות הקטינים ומדורם והוראות לעניין דירת בני הזוג בישוב-----, שהיתה מצויה באותה עת "בשלבי בניה אחרונים".

ד.         התובעת נקטה ונוקטת הליכים נגד הנתבע בלשכת ההוצל"פ לגביית כספים שנפסקו לטובתה.

ה.         התובעת והנתבע המשיכו לנהל הליכים שונים בפני בית המשפט, בפני בית הדין הרבני האיזורי  ובפני בית הרבני הגדול ואף לבית המשפט הגבוה לצדק הגיעו.

ו.          לאחר גירושי בני הזוג נרכשה הדירה ונרשמה על שם הנתבעת.

הפלוגתאות והמוסכמות

בישיבת יום  7.2.07 הסכימו הצדדים על המוסכמות והפלוגתאות (בית המשפט נתן בו ביום להסכמתם תוקף של החלטה), כדלקמן:

המוסכמות:

א.         התובעת והנתבע היו בעל ואשה שהתגרשו ב- 31.12.91.

ב.         התובעת נוקטת בהליכים בלישכת ההוצאה לפועל נגד הבעל בגין מזונות.  על פי התביעה מגיע החוב לכ- 238,000 ש"ח, אם כי לדעת ב"כ הנתבעים החוב עומד על כ- 80,000 ש"ח.

ג.          נרכשה דירה בשנת 2001, אשר נרשמה ע"ש הנתבעת, שהיא אשתו הנוכחית של הנתבע.